Episode Details
Back to Episodes
תניא, ג' אב, שנה פשוטה
Published 1 week, 5 days ago
Description
התניא היומי ליום שישי, ג' באב ה'תשפ"ו (17 ביולי 2026):
אגרת זו פותחת בברכה והודיה על המנהג החסידי של חלוקת וסיום הש"ס מדי שנה בשנה. אדמו"ר הזקן מסביר כי לימוד התורה שבעל פה מעניק "גבורה" ועוז לנשמה. הוא מדמה את האמונה של היהודי ל"מתניים" בגוף – כפי שהמתניים מעמידים את הגוף כולו ונושאים את הראש, כך האמונה הפשוטה והטהורה באחדות ה' ובנוכחותו האינסופית היא הבסיס המעמיד ומקיים את "ראש" הנשמה (השכל וההתבוננות). מתוך אמונה זו והתבוננות בגדולת ה' ובחסדו הגדול שקירבנו אליו באמצעות התורה והמצוות (שהן חיבור לעצמותו ממש, שלא כמו גן עדן שהוא רק זיו והארה), נולדות בנפש אהבה ויראה לה' – שהן "הזרועות והגוף" של הנשמה (אהבה היא יד ימין ויראה היא יד שמאל), המביאות את היהודי לגעגועים עזים ("רצוא") וליראת רוממות וביטול ("שוב").