Episode Details
Back to Episodes
תניא, י"ח תמוז, שנה פשוטה
Published 3 weeks, 6 days ago
Description
התניא היומי ליום שישי י״ח תמוז ה׳תשפ״ו (3 ביולי 2026).
פרק זה מיישב את התהייה כיצד חוטאים החייבים כרת מאריכים ימים בגלות: בעוד שבזמן בית המקדש חיותם של ישראל נבעה ישירות מקדושת שרשם (שם הוי"), ולכן חטא חמור גרם לניתוק ה"חבל" ולמוות פיזי מיידי – הרי שבזמן גלות השכינה, השפע האלוקי (האות ה' תתאה) השתלשל והתלבש בתוך עשר ספירות של קליפת "נוגה" (עץ הדעת טוב ורע), המנהיגה את עולם הטבע והמזלות. במצב זה, הגוף והנפש הבהמית של החוטא יונקים חיות מהיכלות הסטרא אחרא כמו שאר בעלי החיים בעולם, ואף ביתר שאת, שכן האדם בבחירתו הרעה מזרים לקליפות כוח יניקה נוסף ומתוגמל על ידן בשפע גשמי זמני, דבר המאפשר לו לחיות ואף להספיק לשוב בתשובה ולתקן את הפגם.