Episode Details
Back to Episodes
תניא, ט' תמוז, שנה פשוטה
Published 1 month ago
Description
תניא יומי, יום רביעי, ט' בתמוז ה'תשפ"ו (24 ביוני 2026).
בפרק זה מסביר בעל התניא (רבנו הזקן) כי בעוד שהתשובה עצמה ("עזיבת החטא") מספיקה כדי למחוק את העוון לחלוטין ולהינצל מעונש, היא עדיין לא מחזירה את מערכת היחסים החמה והחביבה שבין האדם לקדוש ברוך הוא לקדמותה. בזמן שבית המקדש היה קיים, החוטא היה מביא קרבן עולה כ"דורון" (מתנה ופיוס) כדי להפיק רצון מן המלך ולהתחבב עליו מחדש. כיום, בהיעדר מקדש, התענית (הצום) משמשת תחליף לקרבן – כפי שאומר המתענה: "שיהא מיעוט חלבי ודמי... כאילו הקרבתי לפניך". זו הסיבה שחז"ל צמו תעניות רבות אפילו על שגגות והנהגות קלות ביותר, ועל בסיס זה קבע האר"י הקדוש את סכומי הצומות המדויקים המכפרים על חטאים שונים (כמו קנ"א צומות על כעס), שכן הצום הוא סגולה נפלאה לעורר את הרצון העליון וליצור נחת רוח לקב"ה.