Episode Details
Back to Episodes
מרדכי נאור על תקשורת מ״קול ירושלים״ לגלי צה״ל, נחל עוז, הש״בועון רימון, לסקוב, ישו, בן גוריון ושרת.
Description
בעשור העשירי לחייו מתקשה ד״ר מרדכי (מוטק׳ה) נאור בתנועה, אך לא במחשבה וביצירה. לאחרונה ראו אור עוד שניים מספריו, על בית בן גוריון ועל משה שרת - סמיכות מעניינת, לדור הזוכר את היחסים המורכבים בצמד שהוביל את המאבק להקמת המדינה ועמד בראשה בשנות הבראשית (ובמדבר) שלה.
לאמריקאים היו תומס ג׳פרסון וג׳ון אדמס, לישראלים - ״הזקן״ ושותפו הצעיר ממנו בשמונה שנים פחות יום, הוא וגיסיו דב הוז, אליהו גולומב ושאול מאירוב-אביגור. הדו-שיח ב״ג-שרת ערב הכרזת המדינה הוא שיאו של סיפור יחסיהם האישיים, המדיניים והפוליטיים, שהערכה ומתיחות נמהלו בהם.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ חוזר נאור, במקור לרנר, לילדותו ברחובות ובגן יבנה ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. סקרנותו התקשורתית ניצתה למקרא העיתון הביתי ולמשמע הרדיו הציבורי. כשהתגייס לצבא הקים גרעין הנח״ל שלו את היאחזות נחל עוז ועבר בה את תקופת פיגועי הפדאיון של אמצע שנות ה-50׳. מבצע קדש הישרה על ישובי גבול עזה אווירה כה מרגיעה, שנאור ורעייתו החליטו ששליחותם בקיבוץ הסתיימה והגיעה שעתם לעבור העירה.
מסלולו העיתונאי עבר בשבועון הש״ב ״רימון״, שהוקם ונפל כמתחרה ל״העולם הזה״; ב״במחנה נח״ל״ ו״במחנה גדנ״ע״ ו״במחנה״ וגלי צה״ל. במקביל למד מדע המדינה וסוציולוגיה ולבסוף, במימוש רצונו המקורי, היסטוריה. עבודתו לדוקטורט, על מפא״י בשנות המנדט הבריטי, זימנה לו אחת מכחצי תריסר פגישות והתכתבויות עם בן גוריון.
נאור הוא מאחרוני העיתונאים הישראלים שפעל בכל צלעות המשולש - חי את תקופתו, חקר אותה אקדמית ועקב אחריה מקצועית. דומה שהיחיד ממושאי כתיבתו, עריכתו, ניהולו או הפקתו שלא הספיק להכיר היה ישו הנוצרי, שספרי ״בעקבותיו״ שהגה קסמו לצליינים ולתיירים רבים, במסעותיהם לארץ הקודש.
אולפן: דודי דורהם
עריכה: יעל בדרשי