Episode Details
Back to Episodes
תניא, י"ז ניסן, שנה פשוטה
Published 1 month, 3 weeks ago
Description
התניא היומי למוצאי שבת, י״ז ניסן ה׳תשפ״ו (4 אפריל 2026).
תחילת פרק מ"א בליקוטי אמרים (תניא) מבססת את היסוד שיראת ה' היא ראשית העבודה ועיקרה. אדמו"ר הזקן מסביר שאף על פי שאהבה היא השורש למצוות עשה, לא ניתן להסתפק בה בלבד; על כל יהודי לעורר תחילה את היראה הטבעית המסותרת בלבו – הפחד הבסיסי למרוד במלך – כדי שקיום המצוות יהיה בבחינת "עבודת עבד" ממש. התבוננות זו דורשת מהאדם להפנים שהקב"ה, שמלכותו חובקת עולמים ("ממלא" ו"סובב"), מניח את כל הבריאה ומייחד את מלכותו עליו באופן פרטי, כביכול "ה' ניצב עליו" ובוחן את כליותיו ולבו ברגע זה. הכרה זו, שצריכה להיעשות לפני לימוד תורה או קיום מצווה (כמו לבישת טלית ותפילין), מעמידה את האדם במצב של "עומד לפני המלך" ומבטיחה שעבודתו תיעשה מתוך קבלת עול ויראה פנימית.