Episode Details
Back to Episodes
תניא, ט"ז ניסן, שנה פשוטה
Published 1 month, 4 weeks ago
Description
התניא היומי ליום שישי, ט״ז בניסן ה׳תשפ״ו (3 באפריל 2026).
בסיום פרק מ', מסביר אדמו"ר הזקן מדוע האהבה והיראה נחשבות ל"כנפיים" ולא לעיקר העבודה, למרות שהן מצוות בפני עצמן. הסיבה היא שתכליתן של האהבה והיראה בעולם הזה היא לשמש מניע וכוח דוחף לקיום התורה והמצוות ("היום לעשותם"). אהבה שאינה מביאה לעבודה אלא עומדת בפני עצמה כתענוג רוחני ("אהבה בתענוגים"), שייכת למהות של עולם הבא ("למחר לקבל שכרם"). למי שנפשו צמאה לאלוקות ואינו רווה את צמאונו, קורא הנביא: "הוי כל צמא לכו למים" – כלומר, הדרך הנכונה לרוות את הצימאון ולהגיע לדבקות אמיתית בה' בעולם הזה היא דווקא דרך לימוד התורה ("אין מים אלא תורה"), שהיא המביאה את האהבה לידי תכליתה המעשית.