Episode Details
Back to Episodesדורון מיינרט על מסלולו בשריון, תפקידו כמתכנן מיבצעי במטכ״ל והפקרות המתנחלים בגדה בברכת הפיקוד הצבאי
Description
אלוף-משנה דורון מיינרט קיווה להיות תת-אלוף, מפקד אוגדה. זאת היתה ציפיה סבירה - הוא אהב את חיי הצבא, היטיב לפקד על גדוד וחטיבה ובהיותו סמח״ט 7 אחד המג״דים היה איל זמיר, שהתקדם מאז בארבע דרגות נוספות.
אלא שלמיינרט היתה בעייה רפואית קשה בפיו - הוא לא הצליח, ולא התאמץ, לסגור אותו. הבעת עמדותיו נגד נזקי כיבוש האוכלוסיה הפלסטינית סימנה את מיינרט כמחולל צרות. בכירי הצבא העדיפו אותו דומם, או באזרחות. ״איש עקרונות, מוצק, לא מתגמש,״ מתאר אותו אחד מעמיתיו, המעריך ומחבב אותו אך שתק בדרכו מעלה.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר מיינרט, יליד קיבוץ בן השיטה, איך נקטע שירות הקבע שלו - ובהמשך, שירותו במילואים בחטיבת המבצעים, בהוראת אהרן חליווה - כשהתמיד בהתבטאויתיו, אף שלא חילחלו לעבודתו המקצועית בתכנון מהלכים מלחמתיים בחזיתות איבה.
ליבת השיחה היא המציאות המקוממת בגדה, שם מנסה מיינרט לסייע לפלסטינים המותקפים בידי פורעים, כשפיקוד המרכז, משטרת מחוז ש״י והשב״כ מסייעים למתנכלים, במעשה ובמחדל. באחד החיכוכים עם התוקפים נפצע.
מיינרט נד לירידה ברמת המקצועיות, המשמעת ואמירת האמת בצה״ל. צבא השיטור בשטחים, כלשונו, סובל מליקויים בסיסיים. הרמטכ״ל זמיר, אילו ביקש בעצתו של מיינרט, היה שומע ממנו דברים ישרים ואמיצים על הפער שבין מליצותיו לפעולותיו. ״תפוס את הקצין ודרוק אותו מצה״ל. תפוס את החיילים וזרוק אותם לכלא״. בטח. מצא למי לומר, לרב-אלוף, ומה עוד רב-אלוף שהשתחרר כאלוף, שתק וחזר כרמטכ״ל; הוא יקשיב לחברו מהשריון, השמאלני הבוטה להכעיס, שנשאר אלוף-משנה במילואים שאינו נקרא לשרת בהם.
אולפן: אמנון האס
עריכה: יעל ברדשי