Episode Details
Back to Episodes
תניא, ט' שבט, שנה פשוטה
Description
השיעור לזכות שרה בת ליבא.
התניא היומי ליום שלישי, פרשת בשלח, ט' שבט ה׳תשפ״ו (27 ינואר 2026)
בפרק זה מבאר רבנו הזקן כיצד ייתכן שהתורה מכנה את דיבורו של הקב״ה בשם "דיבור", אף שלמעלה אין בו פירוד כלל, ומסביר שהפירוד שייך רק מצד הנבראים המקבלים את החיות. החיות האלוקית יורדת לעולמות דרך צמצומים רבים ועצומים, ההולכים ומסתירים את האור עד כדי אפשרות להיווצרות קליפות וסטרא אחרא, המרגישות את עצמן כמציאות נפרדת. עם זאת, גם הן יונקות חיותן מן הקדושה, אך לא מפנימיות הרצון האלוקי אלא מ״אחוריים״ בלבד , השפעה חיצונית, שלא מתוך חפץ ורצון. מטרת מציאות זו היא לאפשר בחירה חופשית, שכר לצדיקים הכופים את הסטרא אחרא ועונש לרשעים הנמשכים אחריה. כך מתברר שהרע אינו עצמאי כלל, אלא קיים רק מכוח הסתרה והמשכה חיצונית, בעוד שהאמת האלוקית נותרת אחדותית ומוחלטת.