Episode Details
Back to Episodes
תניא, ד' שבט, שנה פשוטה
Description
השיעור לזכות שרה בת ליבא.
התניא היומי ליום חמישי, פרשת בא, ד' שבט ה׳תשפ״ו(22 ינואר 2026)בסיום פרק י״ט בתניא מבהיר אדמו״ר הזקן שגלות ה״חכמה״ שבנפש אינה נוגעת לעצם שורשה, אלא רק להתפשטות החיות ממנה אל שאר כוחות הנפש והגוף. עצם החכמה, שהיא מקור האמונה והביטול לאור אין־סוף, אינה בגלות ממש אלא כמי שנמצאת ב״שינה״, וכאשר הדעת והבינה שקועות בתאוות - אינה פועלת בגלוי. אולם בשעת ניסיון של אמונה וקידוש השם, החכמה מתעוררת משנתה, וכל הקליפות מתבטלות כלא היו מפני אור ה׳ המלובש בה. אז מתגלה הכוח למסירות נפש, לא רק באמונה שבלב אלא גם במחשבה, בדיבור ובמעשה, עד הימנעות מוחלטת מכל ניתוק מה׳. מכאן מבאר רבנו הזקן שהאהבה המסותרת כוללת בתוכה גם יראה: יראה טבעית מלהיות נפרד מהקב״ה, אפילו בקצה של מעשה או דיבור הסותרים את אחדותו. אהבה ויראה אלו, הטבועות בכל יהודי, מעניקות לו את היכולת לקיים תורה ומצוות בפועל, מתוך הכרה שייעודו ורצונו הפנימי הוא דבקות בה׳, כפי שהתגלתה במסירות נפש של יהודים פשוטים בכל הדורות.