Episode Details
Back to Episodes
דף היומי אידיש הרב יונתן מארטאן שליט״א - מסכת זבחים | דף ק”י | השוחט והמעלה
Description
שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א
שיעור דף היומי בעיון
תקציר השיעור:
א). כדהבאנו בשיעור לדף ק״ט ביאר תוס׳ דלר״ל החיוב בכזית בבעלה בחוץ היא רק מן בהמה שלם, ורש״י סבר דתנא זו סבר ד״אותו״ היא בכזית דלא כהתנא לעיל ד״אותו״ היינו כשהיא שלם.
ותוס׳ הקשה דל״ל קרא של ״אותו״ לאפוקי פחות מכזית הוא הוי חצי שיעור (ואע״ג דאיכא למ״ד דיש הקטרה בפחות מכזית)? ותי׳ דכיון דמהדרינן פוקעין ואפילו בפחות מכזית ס״ד לחייבו בחוץ אפחות מכזית.
ב). רש״י ביאר דבהקטרת אימורין או עולה מודה ר״א דחייב בכזית כיון דעיקרה היא כפרת הדם ולא הקטרתה, ורק בהני שבמתניתין של קומץ ולבונה דאין בהן כפרת הדם וצריכין להקטיר את כל שיעורה כדי שלא יפסול, לכן לא חייב ר״א כי אם אי הקטיר כולה בחוץ. אבל רבנן פליגי עליה וסברי דכיון דיכולין לחלק בקומץ לשני הקטרות, סגי לחייבו בכזית של הקטרה אחת. ונמצא מזה דאי חייבין להקטיר את כולו בבת אחת יודו רבנן לר״א דחייב רק בשיעור שלם של כולו. (וי״ל ג״כ דהפשיטו את מושג הקרבן והקרבה בהלכה, אשר אע״ג דבפנים הוי שיעורו בכולו אבל אפ״ה שייך דבחוץ הוי שיעורו בכזית.)
ובזה תי׳ הצאן קדשים והפנים מאירות והקרן אורה והחזו״א ור׳ משה הורביץ את קושיית התוס׳ דהגמרא קבע דאפילו רבנן יודו דצריכין מלא חפניו דוקא להתחייב בחוץ מדכתיב חוקה בה אי לאו דילפינן פנים מחוץ, והא אפילו אי מעכב הא רבנן מחייבי בכזית אף אי בעי להקריב כל השיעור? ותי׳ דכיון דבהקטורת לפני לפנים צריכין להקטיר את כולו בבת אחת, יודו דצריכין כל השיעור כדי להתחייב. ובזה תי׳ את תמיהת המשנה למלך בהל׳ מעשה הקרבנות (פי״ט הי״א) שהקשה דל״ל לרש״י למימר דבעי להקריבן בבת אחת הא ממילא מחייב בכזית אף אי צריכין להקריב את כולה? ולפי הנ״ל ניחא דרבנן אכ יודו במקום שחייב להקריב אותה בבת אחת.
ג). רש״י פי׳ דשיעור פרס בקטורת היא מדרבנן אבל מדאורייתא סגי בכזית ולכן יוצא בפחות מפרס. והמשנה למלך בהל׳ תמידין ומוספין (פ״ג ה״ב) הקשה למה נתנו החכמים בזה שיעור? וי״ל דהיא מפני דקבע הרמב״ם במו״נ (ח״ג פמ״ה) דטעם הקטורת היא משום ריח טוב בביהמ״ק לסלק ריח הקרבנות, וקבעו דבזה יסלק הריח רע. וכעין מה דקבעו במנחות דף פ״ט דנתנו שיעור חצי לוג בכל לילה להמנורה כדי שיאיר בוודאי במשך כל הלילה. והגבורות ארי ביומא דף י״ד והמקדש דוד ביארו דאע״ג דיש שיעור למטה אין שיעור למעלה, ולכן אע״ג דמוסיף א שיעור כזית יכול להקטיר אותה אף בשבת. ובתושבות הר צבי (או״ח ח״א סימן ב׳) דימה אותה לאכילת מצה דאע״ג דשיעורה היא בכזית אפ״ה יש מצוה מה״ת בכל תוספת.
והמשנה למלך הוכיח משיטת התוס׳ בכריתות דף ו׳ ע״ב שיעור פרס הללמ״מ, וכן סבר ר״א ממיץ בספר יראים (סימן רע״ט). ולפי״ז מוכח מסוגייתן דמדאורייתא בעי לכתחילה שיעור פרס ובדיעבד סגי מדאורייתא אף בכזית.
ד). תוס׳ הקשה דלשמואל דמיירי כשהפכן מאי קמ״ל מתניתין? ותי׳ דס״ד דאין דרך הקטרה בכך. וי״ל דאכן שמואל פליג על דין המשנה בדרך אוקימתא.
ה). החזו״א (סימן כ׳) ביאר תירוצו של הש״ס דלר״ש דלא בעי מזבח הא סגי אף בהעלה על בשר האידך, אבל לא כרש״י דלא בעי כעין פנים.
ו). בתי׳ של מין במינו אינו חוצץ אפשר לפרשו דפליגי האמוראים בהלכות חציצה אי אמרינן הכי, או דפליגי אי בשר וחלב הוי כמין במינו. וכן הביא המחבר המחלוקת בזה בין הראשונים ביו״ד סימן צ״ח דהאור זרוע (סימן רנ״ג) סבר דלא נחשב כמינו אבל הרשב״א בחולין בשם הראב״ד חולק אהא. וכן משמע בהר״ח דתירוצו של הש״ס היא דהוי כמינו, וכן דייק הערוך לנר מרש״י בנדה דף כ״א ע״ב אשר התוס׳ במנחות דף ו׳ חלק עליו.
ז). הר״ן בנדרים הסביר דביטול היא ע״י מאבק שבין שני המינים במי היא הקובע, ולכן במין במינו לר׳ יהודה לא בטל דאינם מתאבקים זה על זה, וחכמים סברי דכיון דאחד היא איסור ואחד היא היתר אכן מתאבקים זה עם זה. ולפי״ז יש לעיין למה כששניהם היתר יבטלו זה את זה?
להשתתף בוואטסאפ: