Episode Details

רמב"ם: שלושה פרקים- שכירות - פרקים י, יא, יב. שלושת הפרקים בהלכות שכירות עוסקים בהרחבה בדיני שומרים, תשלום שכר וזכות האכילה של הפועלים. פרק י' קובע את מעמדו של כל אומן ושומר שכר (כגון מלווה על המשכון) כ"שומר שכר", החייב לשלם במקרה של גניבה ואבידה. הוא מפרט את אחריותם של אומנים שגרמו קלקול, וקובע כיצד לחשב את התשלום במקרה של שינוי או פגם במלאכה, וכן מאפשר פיטורי אומני ציבור כושלים ללא התראה. פרק י"א מדגיש את מצוות עשה של תשלום שכר בזמנו ("ביומו תתן שכרו") ואת איסור "בל תלין" (לא תבוא עליו השמש), קובע את לוחות הזמנים המדויקים לתשלום (יומי, לילי, או קבלנות), ומחייב את השליח או בעל הבית בתשלום. עוד מובאת תקנת חכמים מיוחדת, המאפשרת לשכיר ששכרו היה בעדים לתבוע בזמן, להישבע וליטול את שכרו, זאת עקב טרדת בעל הבית והחשיבות הקיומית של השכר לפועל ("נושא נפשו"). פרק י"ב דן במצוות "אכילה" – הזכות של פועלים העוסקים בגידולי קרקע (כרם או קמה) לאכול מהיבול בזמן עבודתם, בתנאי שהמלאכה עדיין לא נגמרה לחלוטין (לקביעת מעשר או חלה). הפועל מוגבל לאכול כמות רגילה ("שבעך") וללא הוצאת הפירות מהשדה, ואינו יכול לוותר על זכות אכילה זו עבור ילדיו הקטנים, שכן זכות זו ניתנה "משל שמיים".