Episode Details
Back to Episodes
תניא,ט"ז כסלו, שנה פשוטה
Description
שיעור התניא היומי למוצאי שבת, ט״ז כסלו ה׳תשפ״ו (6 בדצמבר 2025). סימן זה ב"קונטרס אחרון" עוסק במעלת מצוות הצדקה ככלי להמשכת גילוי רוחני עליון, המכונה על פי הפסוק "נחל איתן". המאמר מסביר כי "נחל" מייצג את ההמשכה האלקית, ואילו "איתן" (מלשון תוקף, קושי ויושן) הוא כינוי לבחינת חכמה שבנשמה, שהיא הביטול העצמי המוחלט של היהודי, העומד למעלה מהשגה שכלית. הצדקה, שהיא מעשה גשמי הניתן מתוך רחמים, משמשת כ"אתערותא דלתתא" (התעוררות מלמטה) הממשיכה רחמים רבים עליונים על "ניצוץ האלקות" שבנפש. רחמים אלו מוציאים את הניצוץ ממצב של "גלות" ומאפשרים לאור ה"חכמה" לזרום ולהאיר בנקודת הלב הפנימית של האדם, לבטלו ליחוד ה' מעומק הלב – גילוי הדומה לזה המובטח לעתיד לבוא בימות המשיח. לכן, מודגש שעל הצדקה להינתן בלי גבול, כשם שאדם מוכן לתת "כל אשר לו בעד נפשו", למען הארת הנפש האלוקית.