Episode Details

רמב"ם: שלושה פרקים- זכייה ומתנה - פרקים א' , ב', ו'ג. הלכות אלו עוסקות בדיני זכייה מן ההפקר (כולל נכסי גר שאין לו יורשים) ודיני מתנה. הזוכה מן ההפקר קונה את הדבר ברגע שהוא מחזיק בו, כאשר דרכי ההחזקה משתנות בין נכסי הפקר לנכסי אדם רגיל (למשל, אכילת פירות מועילה רק בקניין מאדם רגיל ולא מן ההפקר, ושטר קניין מועיל לגוי במקרקעין). בעניין ההפקר, הצד חיות או דגים קונה אותם, אך אם הם בביבר מוגן או בשדה חברו, דינם משתנה. נכסי גר שאין לו יורש נחשבים להפקר, ומי שהחזיק בהם קנה, תוך הבחנה מדויקת בין דרכי ההחזקה (כגון חרישה, סיוד או בנייה) לבין כוונת המחזיק (שצריך להתכוון לקנות את הנכס, לא רק את העצים או העפר). לעניין מתנה, היא נקנית רק באחת מדרכי הקניין הרגילות (הגבהה, משיכה, חזקה, שטר), למעט מקרים מיוחדים כמו מחילת חוב. מתנה יכולה להיות על תנאי, כאשר התנאי צריך להיות כפול ותקף (אם כי נפסק שהאומר 'על מנת' אינו צריך כפילות). לבסוף, נקבע שמתנה לאישה או לעבד קנויה לבעל ולאדון, אלא אם התנה הנותן בפירוש שגוף המתנה תשמש למטרה מסוימת (כגון מזון או חירות לעבד), ובמקרה זה אין לבעל/אדון זכות בגוף המתנה.