Episode Details

שיעור הרמב"ם היומי- שלושה פרקים
יום שלישי, ב' אלול ה׳תשפ״ה(26 אוגוסט 2025)

מעילה - פרק ח'הרמב"ם מסביר את דיני ההנאה מן ההקדש. פועלים העובדים בהקדש אינם רשאים לאכול מפירות ההקדש, ואם אכלו - מעלו; השכר ניתן להם בכסף. גם בעבודות בניין המקדש - אין משתמשים ישירות בעצים ובאבנים של הקדש, אלא קונים אותם במעות חולין ורק אחר כך מחללים עליהם את דמי ההקדש, כדי למנוע חשש מעילה. תנאי בית דין התיר לכהנים ליהנות ממלח ועצים בשעת אכילת קרבנות, אך לא לשימוש אחר. לבסוף מדגיש הרמב"ם יסוד גדול: גם דברים פשוטים כמו עצים ואבנים שנתקדשו בשם ה' - אסור להשתמש בהם כחולין, וכל שכן במצוות עצמן שאין לזלזל בהן גם אם טעמהן נסתר. הוא מסיים בקביעה שכל הקרבנות בכלל החוקים הם, ושבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד. כאן מסתיים ספר "עבודה", הכולל תשע הלכות.

קרבן פסח - פרק א'פותח ספר הקרבנות, התשיעי בחיבור. הלכות קרבן פסח כוללות 16 מצוות - ארבע מצוות עשה ו־12 מצוות לא תעשה, כגון לשחוט את הפסח בזמנו, לא לשבור בו עצם, לא לאכול ממנו ערל או מומר, ולא להותיר ממנו עד בוקר. הרמב"ם מונה את פרטי המצוות, ומבאר שמצוות עשה היא לשחוט את הפסח בי"ד בניסן אחר חצות, דווקא מכבשים או עזים, זכר בן שנה. גם גברים וגם נשים חייבים במצווה זו. מי שביטל בזדון את הקרבת הפסח - חייב כרת, ובשגגה פטור. השחיטה חייבת להיעשות דווקא בעזרה, כשאר הקדשים.

קרבן פסח - פרק ב'בפרק זה נאמר ששחיטת קרבן הפסח נעשית רק על מנוים, כלומר אלו שמתמנין עליו בעודו חי, הנקראים בני חבורה. אם שוחטים את הפסח לעצמו בלבד - כשר, בתנאי שהוא יכול לאכול את כולו. משתדלים לשחוט על חבורה ולא על יחיד, כדי שהקרבן ייעשה כהלכה. אין לשחוט על מי שאינו יכול לאכול כזית, ואם בחבורה שלמה אף אחד אינו יכול - אין לשחוט עליה. חבורה יכולה להיות של נשים, עבדים או קטנים בתנאי שהמנין תקין, אך אין חבורה כולה של קטנים, זקנים או חולים. שחיטה למי שאינו מנוים, למול ערלים או לטמאים - פסולה. ניתן לשחוט על ידי קטנים או עבדים כינענים בלי דעתם, אך לא על ידי מבוגרים, עבדים עבריים או נשים ללא דעתם. חלוקת הקרבן נעשית לפי רצון המקבל, כמו במקרה של ילדה או יתום. מנין על הקרבן נעשה עד שיהיה לכל אחד כזית, ולאחר השחיטה אין למשוך ידיים. מי שאכל כזית פטור מפסח שני, ומי שלא הגיע - חייב לעשות פסח שני.