Episode Details

רמב״ם שלושה פרקים - הלכות שגגות פרקים ג'-ה'.

עיקרי הדברים מן פרק ג' ותחילת פרק ד' :

שגגות - פרק ג'

עדות על חטא בלי התראה - אם עדים מעידים שאדם עבר עבירה שחייבים עליה חטאת, והוא מכחיש ואומר "לא עשיתי" -אינו חייב חטאת. כי אילו היה מודה שעשה במזיד, גם כן לא היה מביא קרבן.

שׁתק מול עדות -אם לא מכחיש אלא שותק (אפילו מול עדות של אישה אחת) - חייב להביא חטאת.

עד אחד אומר "חֵלֶב הוא" - אם שתק ואכל בשגגה, חייב חטאת. ואם הוזהר - לוקה.

ייחוד הקרבן - חטאת צריכה להיות מופרשת לשם החטא המדויק; לא מביאים קרבן שהופרש על חטא אחד עבור חטא אחר. אם כן - פסול.

הפריש לשני חטאים - אם ייחד קרבן אחד לשני חטאים, הקרבן יֵרעה עד שיפול בו מום ויביא בשוויו לשני חטאות נפרדות. וכן אם שני אנשים הביאו קרבן אחד לשני חטאים.

שתי חטאות על חטא אחד - מקריב אחת, השנייה תרעה ותימכר לנדבה.

משומד - מי שמחלל שבת בפרהסיא או עובד עבודה זרה - אין מקבלים ממנו קרבן כלל. מי שמשומד לעבירה אחרת- אין מקבלים ממנו חטאת על אותה עבירה, עד שיעשה תשובה.

עבר על יוה״כ - חייבי חטאת ואשם ודאי - חייבים גם אם עבר יום הכיפורים. אבל אשם תלוי - יום הכיפורים מכפר עליו אם לא נתברר החטא.

תנאי הכפרה - קרבנות ויום הכיפורים מכפרים רק על השבים המאמינים בכפרתם; המבעט בהם - אינם מכפרים עליו.

שגגות - פרק ד' (פתיחה)

הרבה עבירות בהעלם אחד - חייב חטאת על כל עבירה בפני עצמה. אפילו אם עבר על כל 39 מלאכות בשבת אחת בשגגה - חייב 39 חטאות.

מעשה אחד עם כמה שמות איסורים - חייב על כל שם ושם, אם מדובר באיסור מצטרף (כגון איסור כולל או מוסיף).

דוגמה: מי ששחט בהמת קודשים בחוץ, בשבת, לשם עבודה זרה - חייב שלוש חטאות.