Episode Details

רמב"ם: שלושה פרקים- שאר אבות הטומאה - פרק ט', י', י"א.

פרק ט':חכמים גזרו טומאה על אדם שבא ראשו ורובו במים שאובים (מים שנלקחו בכלי), או שנפלו עליו שלושה לוגין מים שאובים. טומאה זו מדרבנן בלבד, כדי למנוע זלזול בטבילת המצווה במקווה.
עוד מבואר דיני צירוף של מים מכמה כלים, באילו מקרים נטמא ובאילו לא, ודין מי תערובת שאובים עם מים אחרים.
בסוף הפרק מובאת גזירת חכמים שספרי הקודש מטמאים את הידיים ואת התרומה, כדי למנוע הנחת תרומה סמוך לספרים שנפגעים ממכרסמים. כל כתבי הקודש בכלל זה - כולל שיר השירים וקהלת - מטמאים את הידיים, ובלבד שיהיו כתובים כהלכתם בכתב אשורי, על קלף ובדיו.

פרק י':עוסק בכלל גדול: כל אדם או כלי שנגע באב הטומאה נעשה ראשון לטומאה. לאחר טבילתו, הוא שֵׁנִי לטומאה עד שתעריב שמשו (יעבור עליו הערב), ואחר כך נטהר לגמרי.
הפרק מבאר את דרגות הטומאה של אוכלין, משקין, כלים ואדם, ואיך כל אחד מהם משפיע על השני לפי מדרגתו - אב, ראשון, שני, שלישי או רביעי לטומאה.

פרק י"א:ממשיך בביאור דרכי העברת טומאה באוכלין ובמשקין.
מבואר כיצד אוכל נטמא רק אם נרטב באחד משבעת המשקים (יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם, מים), ומתי נחשב “מוכן לקבל טומאה”.
נידונים גם כללי טומאת ידיים, משקים המטמאים כלים, והבחנות בין טומאות מן התורה לבין גזירות חכמים.