Episode Details
Back to Episodes
תניא, י"ח תמוז, שנה פשוטה
Description
שיעור התניא היומי ליום שני י״ח תמוז ה׳תשפ״ה (14 ביולי 2025), עוסק בתחילת פרק ו' באגרת התשובה מתוך ספר התניא.
בפרק זה ממשיך אדמו"ר הזקן לבאר את משמעות העונש של כרת ומיתה בידי שמים, ומדוע בדורנו אין הם מתבטאים בפועל כמות שהם בתורה. בזמן שבית המקדש היה קיים והשכינה שרתה בישראל, הייתה חיותם של ישראל נמשכת ישירות מהקדושה - מחבל ההמשכה של שם הוי'. במצב כזה, כאשר אדם חטא בחטאים חמורים שגרמו לכרת - כלומר, חיתוך וניתוק מחבל ההשפעה - היה הדבר גורם בפועל ל"מת ממש".
אך לאחר שנסתלקה השכינה בגלות, וישראל ירדו ממדרגתם, מתאפשרת קבלת חיות גם דרך השתלשלות השפע דרך קליפת נוגה והיכלות ה"סטרא אחרא". בכך, גם יהודי שחטא בכרת או מיתה בידי שמים, עדיין יכול להמשיך לחיות, משום שחיותו נמשכת דרך מסכים ולבושים קליפתיים - ולא ישירות מהקדושה העליונה. מצב זה, למרות שהוא ירוד יותר, נותן מקום לתשובה, שכן האדם החוטא מקבל "חיות בהשאלה", שנותנת לו הזדמנות לתקן.
יתר על כן, החוטא עלול אף לקבל שפע רב יותר מקליפת נוגה, משום שהמעשים הרעים שלו ממשיכים חיות חדשה מהקדושה עצמה, ובכך נותן חיות לסטרא אחרא- וממילא מקבל ממנה בחזרה את ראשית השפע.