Episode Details
Back to Episodes
תניא, כ"ב תמוז, שנה פשוטה
Description
שיעור התניא היומי, אגרת התשובה, סיום פרק ז', יום שישי כ״ב תמוז ה׳תשפ״ה (18.7.25):
גם מי שלא עבר על עבירות שיש בהן כרת או מיתה בידי שמים, אלא רק על עבירות קלות -פגם בכך בנשמה האלקית, כדוגמת חבל העשוי מתרי"ג פתילות, שכל פגם קטן בו מחליש את הקשר כולו.
וכשם שריבוי עננים קלים יכול להסתיר את אור השמש כענן כבד ואף יותר, כך ריבוי עבירות קלות יוצר חציצה חמורה בין האדם לקדושה. ואף עוונות שמפורשים בדברי חז"ל כמשקלן של שלוש העבירות החמורות - כמו העלמת עין מן הצדקה, לשון הרע, כעס וגסות הרוח - פוגמים בנפש בדומה לעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
ובפרט עוון ביטול תורה, ששקול כנגד כולן. לפיכך תיקנו לומר בקריאת שמע שעל המטה את ארבע מיתות בית דין, כי ישנם פגמים הדומים בעוצמתם לעבירות שעונשן מיתה, ואף לפי הקבלה -כל עבירה פוגמת באות אחרת בשם ה'.
התבוננות בכל זאת מביאה את האדם ללב נשבר, שהוא יסוד התשובה התחתונה, השוברת את רוח הטומאה ומביאה לחזרה אמיתית לה'.