Episode Details
Back to Episodes
תניא, י' אב, שנה פשוטה
Description
שיעור התניא ליום שני י' אב ה׳תשפ״ה (4 באוגוסט 2025), מתוך אגרת הקודש, אמצע אגרת ד' בתניא. האדמו"ר הזקן מסביר כי העבודה שבלב מעומקא דלבא, אהבת ה' מעומק הלב, מושתתת על ניצוץ אלוקי שקיים בכל יהודי. אך הניצוץ הזה נמצא בגלות, בגלות השכינה שבנפש, שנובעת מ"גלות בבל"- כלומר, מגלות בענייני העולם ותאוותיו. בגלות זו הניצוץ מכוסה בערלה גסה וקליפה דקה-תאוות גסות ודקות המכסות את נקודת האהבה הפנימית בלב. על כן יש להסיר את הערלה הזאת בשני שלבים: מילה - הסרת התאוות הגסות, שהיא אפשרית על ידי האדם עצמו, ופריעה - הסרת התאוות הדקות, שדורשת מתנה עליונה וקשה יותר. האהבה האמיתית היא "ומל ה' אלקיך את לבבך", אהבה שהיא עצם החיים, מעבר להרגשה ולהבנה, אהבה פנימית עמוקה. ביאת המשיח תביא את הגאולה המלאה, כאשר בשעה של היסח הדעת יתגלו נקודות האהבה הפנימית של כל ישראל וה' יוציא את השכינה מהגלות לעולמי עולמים. עם זאת, כבר עכשיו, בתפילה - שהיא "חיי שעה" -יש יציאה רגעית מהגלות של הניצוץ הפרטי, והנקודה הפנימית מתגלה ומתחברת אל הקב"ה בתשוקה עזה, כמובא ב"יאר ה' פניו אליך". כך קיימת עבודת לב פנימית גם בזמן הזה, כחלק מהגאולה בהיסח הדעת.