Episode Details
Back to Episodes
תניא, י"ז אב, שנה פשוטה
Description
שיעור התניא היומי ליום שני י״ז אב ה׳תשפ״ה (11 באוגוסט 2025)
עוסק באמצע אגרת הקודש ה בספר תניא.
בקטע זה מסביר אדמו"ר הזקן את דברי הזוהר ש"מי שעושה שם קדוש בכל יום-הוא הנותן צדקה לעני". ירידת החכמה העליונה אל בחינת הדיבור (האות ה' של שם הוי') היא צמצום עצום, בדומה לחכם גדול שמצמצם את חכמתו לאות אחת. בתחילת הבריאה ירידה זו נעשתה מתוך חסד ה', ללא התעוררות מלמטה, אך לאחר בריאת האדם - ההמשכה תלויה במעשי האדם, ובעיקר בצדקה וחסד.
על ידי נתינת צדקה ליהודי נזקק, מעורר האדם את החסד העליון, וממשיך את השפע מן היו"ד (חכמה) אל הה"א (מלכות) של שם הוי'. לכן אין די בלימוד תורה בלבד, אף שהיא נמשכת מחכמה ומקיימת את העולם- יש צורך בצדקה כדי להמשיך "חיים" לחכמה, ולהוריד את השפע הרוחני לעולם המעשה. מי שלומד תורה בלי חסד -חכמתו נשארת "חכמתו" בלבד, ללא המשכת חיים מלמעלה.