Episode Details
Back to Episodes
תניא, כ"ח אב, שנה פשוטה
Description
שיעור התניא יום שישי כ״ח אב ה׳תשפ״האגרת הקודש סיום אגרת ח׳
( 22.08.2025)
כל צדקה שיהודי עושה היא כמו זריעה: כמו שהזרע מעלה את כוח הצומח שבארץ ומצמיח, כך הצדקה מעלה את שורש הנשמה ל״כנסת ישראל״ - מקור הנשמות. בכך מתעוררת מדת החסד שבשורש הנשמה, ונמשך חסד ה׳ ממש - חסד שלמעלה מן העולמות, אור אין־סוף המאיר לנשמות ישראל, לפחות בשעת התפילה. חסד זה דומה למים - אף שמקורו גבוה ונעלם, הוא יורד בענווה למטה ומאיר גם בתוך הגוף החשוך (משכא דחויא), עד שנהפך החושך לאור, וזהו עניין ישועה. זהו הפירוש של המאמר: ״זורע צדקות מצמיח ישועות״ - הצדקה היא זריעה בארץ העליונה, השכינה, וממנה צומח גילוי אלקי וישועה לנפש. לצדקה בארץ ישראל יש מעלה מיוחדת - שם הזריעה נקלטת מיד בארץ העליונה, כי ״זה שער השמים״; מה שאין כן בחוץ לארץ, שם יש עיכובים. צדקה איננה רק נתינה, אלא זריעה שמצמיחה אור וישועה, ובארץ ישראל פעולתה מיידית ומביאה גילוי אלקי בנפש.