Episode Details

שיעור התניא היומי ליום שני א' אלול ה׳תשפ״ה (25 אוגוסט 2025), עוסק בתחילת אגרת הקודש, פרק י' בספר התניא.

באגרת זו אדמו"ר הזקן מבאר את הפסוק בירמיהו: "חסדי ה' כי לא תמנו". בפשט, הכוונה שחסדי ה' אינם מסתיימים לעולם. אך מדוע נכתב "תמנו" (שמשמעו אנחנו) ולא "תמו" (שמשמעו החסדים)? הרבי הזקן מסביר שהכוונה כפולה: לא רק שהחסדים אינם כלים, אלא גם מפני שאנחנו איננו תמימים ושלמים, אנו זקוקים תמיד לריבוי חסדי ה'.

הוא מביא מהזוהר שיש שתי מדרגות בחסד: "חסד עולם" -חסד מוגבל ומדוד, ו**"רב חסד"** -חסד בלתי מוגבל. התורה והמצוות ממשיכות את החסד האלוקי לעולם, אך כדי שיוכל להתלבש במעשה גשמי, הוא עובר דרך מידת הגבורה - "אש דת למו". המצוות הן הכלים שבהם האור האלוקי מתלבש, כמו שהאברים הם כלים לנפש. גם אהבת ה' ויראתו שאדם חש בליבו הן בגדר גבול ומידה, מפני שנשמת האדם אינה יכולה לסבול התגלות אין-סופית.

מכאן מובן: התורה והמצוות נובעות מ"חסד ה'", אך הן מתלבשות בגבורה, כדי שנוכל לקיים אותן בעולם החומרי.