Episode Details
Back to Episodes
תניא, כ"ו אלול, שנה פשוטה
Description
שיעור התניא היומי ליום שישי כ״ו אלול ה׳תשפ״ה (19 ספטמבר 2025), עוסק בסיום אגרת הקודש פרק י״ז בספר התניא.
בפרק זה מבאר אדמו״ר הזקן את הפסוק „רחבה מצותך מאד“. מצוות הצדקה, הנקראת "מצותך" - מצוות ה׳, היא הכלי הרחב ביותר לקבלת אור אין סוף ברוך הוא שיתגלה לעתיד לבוא בזמן התחייה. הצדקה משמשת כלבוש לאור זה, המתגלֶה ללא גבול ותכלית, אף שההתעוררות מלמטה מצד האדם איננה בערך כלל להתגלות כה אינסופית, ולכן זה נקרא "חסד חינם".
לעומת זאת, האור המאיר בגן עדן - עליו נאמר „לכל תכלה ראיתי קץ“-הוא אור מוגבל ומצומצם, בבחינת "ממלא כל עלמין", שבו הנשמות עולות ממדרגה למדרגה בהשגת התורה. רק לאחר התחייה יתגלה עצמות אור אין סוף ברוך הוא, שאין בו חלוקה למדרגות כלל, ושם ישררו מנוחה ועונג נצחיים - "יום שכולו שבת ומנוחה“.
בהמשך, מדגיש רבנו הזקן כי אף שנראה שהאגרת עוסקת בעניינים עיוניים, עיקרה הוא לעורר למעשה בפועל - ובעיקר בצדקה. שכן, בשעת קיום מצוות הצדקה מתחבר האדם עם עצמות אין סוף ברוך הוא עצמו, גם אם החיבור הזה נסתר ממנו ואינו בגילוי. לכן „יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא“, כי כאן ועכשיו נמצא עצם החיבור לאלקות, אף אם הוא עדיין בהעלם.