Episode Details
Back to Episodes
תניא, כ"ט אלול, שנה פשוטה
Description
שיעור התניא היומי ליום שני כ״ט אלול ה׳תשפ״ה (22 ספטמבר 2025)
אגרת הקודש, תחילת אגרת י"ט
באגרת זו מבאר אדמו"ר הזקן את מדרגות ההשגה של משה רבנו לעומת עניינה של התורה. משה לא השיג את פנימיות ספירת החכמה, ובוודאי לא את מדרגת הכתר, אלא רק את בחינת החיצוניות - ה"אחוריים" של החכמה, כפי שהיא מתלבשת בבינה, ומשם בנהי"ם (נצח־הוד־יסוד־מלכות). דווקא שם, בענפים המורידים את ההשפעה לעולמות התחתונים, הייתה נבואתו בהשגת פנימיות.
מכאן נלמד שהתורה כפי שהיא יורדת אלינו היא בחינת "נובלות חכמה" - לא עצמות ופנימיות החכמה אלא החיצוניות שלה, שיכולה להתגלות בגדרי העולם. זהו עניינה של התורה הנגלית, הבאה בצמצום והגבלה, כפי שנאמר למשה: "וראית את אחורי, ופני לא יראו".
השאלה המתעוררת היא: אם משה רבנו - שנאמר עליו "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" - לא השיג אלא בחיצוניות החכמה, כיצד האריז"ל דרש והשיג פנימיות מדרגות גבוהות אף יותר? התשובה היא שיש הבחנה בין נבואה לבין השגה בחכמת האמת. הנביאים לא השיגו במעשה המרכבה העליונה (שלמעלה מאצילות), ואילו בעלי הקבלה- "בעלי האמת" - קיבלו סודותיה בידיעה שכלית־רוחנית ולא בנבואה.