Episode Details

האמנית רונית ברנגה מציגה בימים אלה גוף עבודות חדש ומפתיע בתערוכת היחיד ״סימנים מקדימים״ בגלריה ברוורמן. ברנגה עסקה באמנות עוד כילדה, אבל הלכה ללמוד פסיכולוגיה וספרות (״היו לי שלוש שנים מדהימות״), ואז המשיכה לתואר שני בתולדות האמנות ובמקביל למדה רישום מודל עירום. ואז, בעקבות המלצה של אחד המרצים נרשמה ללימודי אמנות במדרשה. ״הייתי קרובה לגיל 30, נשואה ואמא, אבל הגשמתי את חלום חיי״, היא מספרת.
לפיסול קרמי הגיעה בשנה השנייה ללימודים, במקרה, הודות לחלון במערכת שגרם לה לקחת קורס אבניים למתחילים. ״מרגע שהתחלתי לעבוד עם חימר עזבתי הכל. עשר שנים רק פיסלתי בחימר, זה ענה על צורך יצירה מאוד חזק. בגלל שבחשיבה אני אמנית אבל אוהבת לעבוד עם חימר, הגעתי ליצור צלחת עם פה פעור או צלחת שנובעות ממנה אצבעות״.

העבודות עברו אבולוציה והתפתחו עם השנים לסדרה ארוכה של כלים ספק־חיים שמתקשרים עם כלים ספק־חיים אחרים, והגיעה לשיא בתערוכת יחיד שהציגה בגלריה ברוורמן בשנת 2022. ״לקחתי את הגלריה והפכתי אותה לחלל ביתי. מקבץ העבודות יצרו שלושה חללים – חלל אכילה, חדר שינה וחדר רחצה, חללים שיש בהם איזו אינטימיות בין אדם לגוף שלו, בינו לבין עצמו לבין ארבעת קירות ביתו״.

כמה שנים לפני כן היא הציגה באחד מאירועי האמנות המדוברים בעולם – ״דיסמלנד״ של בנקסי במתחם דמוי פארק שעשועים שיצר מחוץ ללונדון. ״פתאום מצאתי את עצמי מציגה במיצב יחד עם דמיאן הירסט ובנקסי. זו היתה סוג של הזייה, משהו די מטורף. דיברנו על זה שכל המפלצות מתכנסות יחד בתוך אוהל, הפריק־שואו של הקרקסים של פעם, אבל כלי המשתה שעל השולחן הם באינטראקציה בפני עצמם, הם סיפור בתוך סיפור״.

בתערוכה הנוכחית יש גוף עבודות של ציור פיגורטיבי – משהו שלא עשתה כ־20 שנה, מאז הלימודים במדרשה. אבל היא הרבה יותר מתערוכת ציור (לכו ותיווכחו בעצמכם).