Episode Details

נלמד כיצד השפיע הפסדה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה על חיילים רבים ששירתו בצבא גרמניה, ובהם היטלר. נלמד כמה מן ההסברים שניתנו לתבוסה, את השפעותיה על היטלר, שעזב את הצבא והחליט להצטרף למפלגת הפועלים הגרמנית, ואת השלבים שבהם התקדם והתפתח במפלגה עד לניסיון ההפיכה.

עם פרופסור עודד היילברונר

פרק 2

גיל מרקוביץ: בסדרת הפרקים הזאת נעקוב אחרי דמותו של היטלר. למדנו שכדי להבין את היטלר צריך ללמוד גם את ההקשרים החברתיים שבהם גדל, התעצב וגיבש את אופיו וזהותו. פרופ' עודד היילברונר, מרצה בכיר ללימודי תרבות והיסטוריון, יספר לי, גיל מרקוביץ' מה קרה להיטלר מסוף מלחמת העולם הראשונה.

שלום עודד

עודד היילברונר: שלום גם לך ותודה על ההזמנה לבוא

ג.מ: בשמחה, ברור. אנחנו ממשיכים את המסע וזה מסע אחרי חייו הפרטיים עד כה, עוד לפני שהוא הפך להיות דמות מאוד ציבורית, של היטלר. עצרנו במלחמת העולם הראשונה, אחרי שהוא נפצע, נשלח לבית חולים כדי להחלים, להשתקם ואז מגלה בעצם שמלחמת העולם הראשונה הסתיימה

ע.ה: קודם כל זה לא בדיוק חיים פרטיים, בואי נקרא לזה חיים אישיים בתוך מרחבים חברתיים פוליטיים שדיברנו אליהם. אמרנו שהיטלר מודע ומתקשר לדברים כאלה או אחרים בתקופה הזאת. הוא מתגייס לצבא ב-1914 כחייל טוב, חייל מאוד נלהב, כמו שאומרים היום מורעל. 4 שנים הוא משמש בתפקידים שונים בצבא הגרמני, או ביחידה הבווארית של הצבא הגרמני. אחד התפקידים האחרונים שהוא מילא זה קשר, היה מעביר ידיעות בחפירות בין החברים שלו, או בין מפקדים למפקדים, ובימים האחרונים של המלחמה, כשהיחידה שלו נמצאת בחזית המערבית, בצרפת, הצבא הגרמני אוטוטו עומד להפסיד. הוא נקלע למלחמת גז, אפרופו המילה גז שהיא מילה מאוד טעונה יותר מאוחר, נראה אותה וודאי. הוא מאבד את מאור עיניו למספר ימים, שולחים אותו לבית חולים עורפי. ב-8 לנובמבר הוא מתעורר, הוא מספר את זה, כנראה שזה היה נכון, מסירים מעליו את התחבושות, העיניים בוערות והוא שומע את הידיעה שגרמניה החליטה להיכנע לצבאות המערביים. זאת אומרת לארה"ב, אנגליה, צרפת וחושך נופל על פניו, על עיניו, פשוטו כמשמעו כמו שהוא מתאר את זה. הוא כותב מספר שנים לאחר מכן בספר שלו מיין קאמפף, יכול להיות שהוא קצת פילפל את זה בסיפור כזה או אחר אבל כנראה שזה קורה, מכיוון שזה קורה להרבה חיילים גרמנים אחרים שהאמינו שגרמניה עומדת לנצח, ובאמת פתאום מבינים שגרמניה מפסידה.

ג.מ: איך זה פתאום? הם לא היו מודעים למה שהיה קורה? 

ע.ה: כן, שאלה טובה. אחד הדברים שמאוד חשובים כדי להבין את הנאציזם ואת מלחה"ע השנייה ואת סיום מלחה"ע השנייה, צריך לבוא ולהבין איך מלחה"ע הראשונה, שלושים שנה קודם לכן איך היא הסתיימה. הצבא הגרמני בעצם ניצח במלחמה הזאת. בין 1914 לקיץ 1918 הצבא הגרמני ניצח במובן שהוא נמצא מחוץ לגבולות גרמניה. כבש חלקים גדולים מצפון צרפת, בלגיה, ניצח את רוסיה הצארית, כבש שטחים עצומים, הקומוניסטים שעלו לשלטון ב-1917 חותמים על הסכם כניעה עם גרמניה, וגרמניה מקבלת נגישות לחומרי גלם עצומים באוקראינה ובדרום רוסיה. בואי נגיד בקיץ 1918, חודשיים שלושה לפני סיום המלחמה, גרמניה מנצחת, או לפחות יש סטטוס קוו. אבל כבר באותו קיץ הכף מתהפכת לכיוון כוחות המערב, ארה"ב אנגליה וצרפת, והם מתחילים במספר מתקפות נגד. זה מתחיל כבר באביב 1918, עכשיו החיילים הגרמנים שפזורים בכל אירופה בשוחות או בחזיותות השונות, לא כל כך ערים וגם לא כל כך מספרים להם על המהפך שאוטוטו מתקיים. וובאוקטובר 1918, היטלר עדיין עם היחידה שלו בגבול הצרפתי, בתוך צרפת, הגרמנים מבינים שהם הולכים להפסיד, והצבא הגרמני, ראשי הצבא, ראשי המדיה מבקשים הסכם כניעה, או מכריזים על כניעה. בעלות הברית, מה שנקרא מעצמות המערב, וארה"ב ואנגליה בראשן, באים ואומרים, כן אבל בתנאי ש. אחד התנאים זה הקיסרות מתפרקת, הקיסר מתפטר מתפקידו, הצבא הגרמני חוזר לגבולות גרמניה ואז אנחנו מסכימים להפסיק את האש ולשביתת נשק.

ג.מ: זאת אומרת שהם לא מבקשים חזרה את הגבולות אלא הם מבקשים איזו שליטה על סוג המשטר שיהיה לגרמניה

ע.ה: רוב הצבא הגרמני, החיילים הפשוטים לא יודעים על זה. הכניעה הייתה ב-8 לנובמבר, 1918, באוקטובר כבר הצבא הגרמני מתחיל להתערער במספר מקומות, מספר מקומות בחזית נפרצים, יש התמרדויות בתוך הצבא הגרמני, בעיקר מלחים נגד המפקדים שלהם. הכל מתחיל להיות כבר רעוע