Episode Details

וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃

God spoke to Moses and said to him, “I am יהוה.

https://www.sefaria.org/Exodus.6.2

וידבר אלהים וגו'. צריך לדעת מה דיבר אלהים. גם הודעת אני ה' אחר שכבר אמר לו למעלה זכרון השם ואמר לו (ג טו) זה שמי לעלם.

 וידבר אלוקים אל משה, G'd spoke sternly to Moses, etc. Why did the Torah not tell us what G'd said? Besides, why did G'd refer to Himself as י־ה־ו־ה after He had already told Moses who He was in 3,15? At that time He had added: 'this is My name forever!' Why then did He have to tell Moses at this juncture אני ה׳?

https://www.sefaria.org/Or_HaChaim_on_Exodus.6.2.1

אכן להיות שדיבר משה לפני אל נורא ואיום דברים שאינם מהמוסר ובפרט לפני מלך גדול, ודבר זה נמשך לצד שהראה לו פנים צוחקות פנים שמחות הרשומים בשם הוי'ה, לזה הראהו ה' פנים של מורא שהם בחינת הדין הרשומים בשם אלהים, והוא אומרו וידבר אלהים אל משה. ושיעור אומרו וידבר אלהים הוא כי הכתוב יגיד שהיה ה' מדבר כל הדברים האמורים בפרשה בבחינת שם אלהים שהם פנים המפחידים ומרעידים את הנדבר אליו.

Inasmuch as Moses had spoken in an unseemly manner in the presence of the Almighty, something that he never would have dared to do if G'd had not previously shown him His smiling face as represented by the attribute י־ה־ו־ה, G'd had to show him a different attribute i.e. אלוקים before answering him in detail. The Torah introduces this chapter (from verse 2) by letting us know that G'd spoke in His capacity as the attribute of Justice, i.e. אלוקים.

https://www.sefaria.org/Or_HaChaim_on_Exodus.6.2.2

ואומרו ויאמר אליו אני ה' פירוש על דרך אומרם (ברכות ל':) במקום גילה שם תהא רעדה, נתכוון לומר לו כי הגם כי הראהו מדת הרחמים בדברו עמו לא מפני זה יסיר מסוה הפחד וידבר בלא מורא מלכות שמים, וזה לך האות כי ה' הוא האלהים שהרי הוא מדבר עמו בפנים הנוראים והבן:

When G'd appears to make a turnabout at the end of our verse and refers to Himself as the attribute of Mercy this is in line with the principle expressed in Berachot 30 that 'wherever there is גלה, joy in one's relationship with G'd, there must be רעדה, fear or dread, simultaneously.' Although G'd had previously displayed His attribute of Mercy this did not mean that man should not display an appropriate degree of trepidation when facing Him.

https://www.sefaria.org/Or_HaChaim_on_Exodus.6.2.3

עוד ירצה על זה הדרך וידבר אלהים פי' דבר אתו משפט ומה הוא המשפט כי טענו טענה הנשמעת ואמר אני ה' פי' איך אתה מייחס לי מדה רעה ב'מ ותאמר אלי למה הרעתה והלא אני ה' ומדתי מדת החסד והרחמים וטוב אני לכל, וכמו שכן אמר הנביא (איכה ג') מפי עליון לא תצא הרעות כי אם הטובות, ומה שאמר שם והטוב הוא על בחינת פרט טוב אחד שהוא להיות אדם צדיק לא יגזור ה' דבר כן אלא ביד כל אדם לבחור בטוב. ותמצא שבכל פעם שיזכיר ה' זכרון תשלום הרע לעושי רשעה ידקדק לומר (ש'א כד) כי מרשעים יצא רשע וכן הוא אומר (ידמי' ב') תיסרך רעתך, (ישעי' ס'ד) ותמוגנו ביד עונינו, (איוב ח׳:ד׳) וישלחם ביד פשעם, מה שאין כן הטוב (תהלים פ'ה) ה' יתן הטוב, (שם קמ'ה) טוב ה' לכל, ומעתה לו יהיה שעברה צרה על ישראל מי יודע אם היו חייבין כן ועונם גרם או לצד הקודם לתשלום גזירת העינוי, או לצד קצת מהם שלא האמינו כראוי וכדומה, והנך רואה כי הזקנים חזרו לאחוריהם ולא הלכו עם משה לפני פרעה כאומרם ז'ל (שמו'ר פ'ה) והקפיד ה' עליהם באופן כי מהם יצא להם דבר זה, ואיך הוציא מפיו דברים נכרים לומר למה הרעתה.

Our verse may also be understood thus: וידבר אלוקים, G'd spoke to Moses on matters of justice. Since G'd wanted Moses to know that his argument had been heard and considered, He added: אני השם. The use of this attribute at this juncture is equivalent to G'd asking Moses: 'how could you attribute to Me a negative virtue such as being the originator of harm befalling My people? My outstanding characteristic is the sttribute of חסד, love, mercy, etc.' Even the prophet Jeremiah has already made it plain that evil never originates with G'd (compare Lamentations 3,38: 'Evil does not originate from G'd (but only Good).' The letter ו in front of the word והטוב in the ve