Episode Details

 כשיגיע למלת
'באהבה' יכוין למסור נפשו על קדוש השם כנזכר בכונות רבינו האר'י
ז'ל(א), ולכן מנהג החסידים שיאריך החזן בחזרה בתיבת 'באהבה' כדי
לעורר הכונה הנזכרת, וכל אדם יזהר בזה בכל תפלות בלחש למסור עצמו על קדוש השם
בתיבת 'באהבה', וכשאומר 'ומושיע ומגן' יכוין בתיבת
'מגן' שהוא מספר שלוש פעמים א'ל:  

When one
says the word 'be ahavah, one should have in mind to offer up one's life to
sanctify G-d's Name, as mentioned in the kawwânôth of our teacher the Ari
z'%.  

The
kabbalists are accustomed to require the hazzân to pronounce this word slowly
when he repeats the ' midhâh, in order to give them time to meditate on
it, everybody should meditate on it during the silent 'amidhâh. 

(There should be a total of two hundred and forty-eight
words in the three paragraphs of geriath shema.] The number is calculated as
follows: the first verse has six words, and so does the verse which begins 

• bâruch shêm...; the first paragraph has forty-two words;
the second has seventy-two words, up to 'nôthên lâchem'; from 'wesamtem'
to the end of the paragraph there are fifty words; the third paragraph contains
sixty-nine words. All together, there are thus two hundred and forty-five
words. In order to complete the two hundred and forty-eight words, it is
customary to repeat ' Ha-Shêm E-lôgêchem meth? shoupe has in mens abalisi in
here, and thus ero 

According to the kabbalistic concepts underlying this
number, it is customary that the shâliah zibbûr repeats those words aloud, and
those praying with him have in mind to be included with him. Thus, when one
prays with a minyân, one need not repeat the words oneself, but rather hear
them from the shâliah zibbûr. 

In my work Megabbezi'êl, I conclude that, if one has not
finished reciting geriath shma when the shliah zibbûr repeats the words 

'Ha-Shêm E-lôgêchem 'meth,' one must repeat them oneself
when one finishes gert'ath sh'ma', since they must be either heard, or recited,
at the end of geri'ath shema', not in the middle. {This ruling applies also to
geriath shema of 'arvith, as well as to ger'ath shema she al ha-mittâh, which
is never recited with a minyân.} 

['Odh Yôsêf Hai (pârâshath Sh môth § 11) After the hazzân
repeats the three words, the congregation must continue from the following
word, 

'we' munah' at 'arvith, and 'weyaziv' at shah rith, and
not repeat the word meth' which the hazzân has just said, since one may not
repeat any word of geri'ath shema'.] 

מספר הרמ'ח
תיבות דקריאת שמע הוא כך ששה ד'שמע ישראל' וששה ד'ברוך שם כבוד
מלכותו לעולם ועד', ומ'ב ד'ואהבת', וע'ב של 'והיה
אם שמוע' עד 'ושמתם', ונו'ן ד'ושמתם' עד
'ויאמר', וס'ט ד'ויאמר' הרי סך הכל רמ'ה ועם ג'
תיבות שכופל השליח ציבור נשלמים רמ'ח תיבות, וידוע כי במספר הרמ'ח הנזכר
יש כונות עמוקות בכל הפרטים ואי אפשר להיות נחסר אצל כל אחד ואחד ממספר הרמ'ח
כלום, ולכן גם היחיד הקורא קריאת שמע בין דשחרית בין דערבית בין קריאת שמע שעל
ההמטה צריך לכפול שלוש תיבות 'ה' אלהיכם אמת' כדי להשלים הרמ'ח, 

 מיהו השליח ציבור מצד בחינתו יש לו כח יותר
בהשלמה זו של כפל שלוש תיבות הנזכרות ולכן אם האדם מתפלל עם צבור שיש שם שליח
ציבור עומד ישמע הכפל מן השליח ציבור והוא אינו צריך לכפול אלא רק יכוין להשלים
רמ'ח שלו מן שמיעתו הכפל מהשליח ציבור  

ובספרי הק'
'מקבציאל' העלתי בסיעתא דשמיא דאם המתפלל עם ההצבור עודנו באמצע קריאת
שמע והשליח ציבור השלים הקריאת שמע וכפל שלוש תיבות הנזכרות לא מהני להשלים לעצמו
מכח שמיעה מהשליח ציבור,