Episode Details

כל הזהב שנמצא באייפונים, אישה שנדפקה וכולם חושבים שהיא נוכלת, וצ'טבוטים ושידור חי בפייסבוק

 

 

01:00 40 מיליון דולר של זהב באייפונים

אפל הציגה לפני חודש רובוט ממש ממש מגניב, או לפחות כזה שעשו לו וידאו מגניב, שיודע לפרק לאייפון את הצורה לרמת הבורג הכי קטן, ולמיין את כל החלקים לצורך מחזור. אחרי שנגנבו מזה, היא מפרסמת דו"ח על מחזור האייפונים שלה שלפיו הוא חילצה משהו כמו 30 מיליון קילו של פלדה, אלומיניום, זכוכית וחומרים אחרים.

בתוך כל זה היה בערך טונה של זהב. אני לא ידעתי בכלל שיש זהב באייפון. אבל יש. אתרי חדשות שדיווחו על זה עשו חישוב של מחיר לאונקית זהב. רק רציתי להגיד ולכתוב אונקיה. ויצא שיש שם 40 מיליון דולר של זהב. שזה נתון נחמד. אבל זה כלום לעומת ה-18 מיליארד דולר רווח נקי קאש מאני מזומני שהחברה עושה ברבעון אחד.

 

04:45 האישה שכל אמריקה הדיגיטלית נמצאת אצלה בחנייה

בעיירה קטנה בשם פוטווין, בויצ'יטה, קנזס, ישנה חלקת אדמה גדולה השייכת לג'ויס טיילר ני ווגלמן, בת 82. המקום כל כך גדול, שהשכן הכי קרוב נמצא במרחק של 2.5 קילומטר מהשטח שלה ובעיירה הקרובה ביותר גרים 13 אלף איש – מקום קטן ובלתי חשוב לכל הדעות. אך החלטה שרירותית של חברת אינטרנט אחת הפכה את החיים בחווה הקטנה הזו לסיוט אחד מתמשך.

בעשור האחרון, ג'ויס והשוכרים שלה, קיבלו ביקורים מכל מיני טיפוסים מוזרים, וגם חטפו האשמות על זה שהם גנבי זהות, שהם ספאמרים, רמאי אינטרנט, ביקרו אותם נציגים מה-FBI, גובים של מס הכנסה, ואפילו אמבולנסים שמחפשים אנשים שמאיימים להתאבד. כל אלה הגיעו אל שביל הגישה הראשי שמוביל למשק שלה.

ואם זה לא מספיק, שמותיהם וכתובתיהם של אלו השוכרים את המשק פורסמו באינטרנט תחת אותן טענות ואפילו מישהו השאיר להם פעם אחת אסלה שבורה בכניסה לחנייה.

לשוכרים ולג'ויס לא היה מושג למה מתייחסים אליהם ככה, עד שכתבת אתר Fusion קשמיר היל יצרה עמם קשר, וירדה לעומק העניין. כדי להבין למה דווקא הבית שלהם זכה ליחס כזה מיוחד, אנחנו צריכים להביט אחורה על המדע מאחורי מיפוי כתובות IP, מה שנקרא קרטגורפיה דיגיטלית.

בעולם ישנן חברות מיפוי דיגיטליות שמאפשרות למפרסמים לגלות את המיקום של המשתמש כדי להציע לו פרסומות בהתאם. אחת החברות וזו שאחראית ספציפית לבלאגן הזה היא MaxMind. בשנת 2002 מקסמיינד החליטה לספק את המידע הגיאוגרפי למפרסמים אך היא ידעה מראש שהמיקום לא תמיד יהיה מדויק. לכן החליטה שכשהיא לא מסוגלת לגלות את המיקום המדויק, היא תציין מיקום ברירת מחדל במקום. המיקום הזה הוא בצפון קנזס – המרכז הגיאוגרפי של ארצות הברית, כשעתיים נסיעה מביתה של ג'ויס ובמיקום המדויק של 39.8333333,-98.585522. והיות והחברה רצתה שהמספר יראה נאה יותר, הם עיגלו אותו ל-38.0000,-97.0000 – בדיוק שביל הגישה לבית של ג'ויס.

ולכן כל פעם כשמישהו מחפש את המיקום המשויך לכתובת IP, הוא מגיע אל שביל הגישה של ג'ויס. כל זה לא היה גורם לכל כך הרבה צרות, אילו לא היו כל כך הרבה העושות שימוש בשירותי מקסמיינד. כיום יש יותר מ-5,000 חברות הנסמכות על שירותי המיקום שלה, ויותר מ-600 מיליון כתובות IP המשויכות ספציפית לנקודה הזאת.

ג'ויס אינה היחידה, זוג בשם כריסטינה לי ומייקל סבה המתגוררים באטלנטה גם קיבלו לא מעט ביקורים של אנשים זועמים שחשבו שהסמארטפון הגנוב שלהם נמצא שם, אחרי שהשתמשו באפליקציית Find My iPhone ודומותיה כדי לאתר את המכשיר הגנוב. כל זאת בגלל שהם הזוג היחידי עם ראוטר בכל השכונה, וכשחברת ה-IP מנסה לאתר מיקום, היא מתקבעת על המיקום הפיזי היציב היחידי באזור.

לפני כמה שנים ניתן פסק דין בישראל לגבי IP שבו שופט הסביר למה זו דרך בעייתית לקשר כתובת אינטרנט של מישהו עם כתובת פיזית. לדבריו, אפשר להתחבר מרשת ציבורית, או מרשת של השכן (אם היא לא ננעלה, או אם פרץ אותה), ושיכולות להיות בעיות סינכרון שיגרמו לזיהוי לא נכון ברישום של ספקית האינטרנט, כך שהשיטה הזו אינה אמינה בעליל.

לסיפור יש סוף טוב, בערך. אחרי ההתערבות של הכתבת, החברה שינתה את מיקום ברירת המחדל לאמצע גוף מים סמוך אך מאגר הנתונים שלה לא נמצא רק אצלה אלא אצל הלקוחות והם מעדכנים אותו לעיתים מאוד רחוקות. כך או כך, כמו שאנחנו מכירים אמריקאים הם יצללו פנימה לחפש איש שגר מתחת למים עם האייפון הגנוב שלהם. המסקנה היחידה שלנו מהסיפור היא כשמופיעה באיזה באנר בחורה בתחתונים שממ