Episode Details
Back to Episodesהקוד הלא אמיתי בפייסבוק שנמחק בסטרימינג - 044
Description
שום דבר לא אמיתי בפייסבוק
השבוע פרסמה רחלי רוטנר ממאקו אייטם שבו היא מתוודה על כך שהמציאה מגוון סיפורים סנסציוניים ושלחה אותם לעמודי פייסבוק מובילים כמו שולפת ציפורניים, ישראל חופשית, הצל, במזרח כדי לראות אם הם יטרחו לבדוק את המקור. הם לא. את כל הסיפור תוכלו לקרוא כאן. אבל החלק הכי מעניין מבחינתי היה החלק שבו הסיפור על מודעת הדרושים באתר הדרושים של יד 2 שבה כתוב "עור בהיר – יתרון", התגלגל באינטרנט כשכל אדם שפרסם אותו, נתן קרדיט או לעצמו או למישהו אחר לגמרי מהמקור, ואף אחד מהם לא שיתף את התמונה אלא העלה אותה מחדש אצלו בעמוד. מה שנקרא, לגנוב תוכן.
וזה מתקשר אל הסרטון שפרסמה אגודת הסטודנטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה, מתוך מסיבה באילת שאורגנה על ידה. בסרטון רואים בעיקר בחורות בשנות ה-20 המוקדמות שלהן, נאות ביותר, קופצות בביקיני בהילוך איטי. מיד קמו על הסרטון קולות זעקה על איך הם מעזים להחפיץ ככה נשים ואיך המכללה הזו מעזה לעמוד מאחורי הסרטון וכן הלאה. אחרי שהם הפסיקו לצעוק, הם הסתכלו על השם של העמוד שפרסום אותו והוא אגודת הסטודנטים של הבינתחומי. לא המרכז עצמו, ארגון הסטודנטים שפועל בתוכו ולא ממש מייצג את המכללה. ואז הטונים השתנו ועברו להשלכת אשמה רק כדי לא לצאת בהפסד כשנאמר "אז הם צריכים להורות להם להוריד את הסרטון". כן. כי זה מה שהכי חשוב שיעשו, יתעסקו לארגון הסטודנטים באיזה סרטון הם שמים.
תרבות השנורר והזיוף הדיגיטלית הזאת היא הבסיס ללמה פייסבוק מאבדת את הרלוונטיות שלה. משתמשים כותבים הרבה פחות פוסטים מבעבר מכיוון שהרבה מרגישים שהם אלה שצריכים להיפגע בשם אחרים שלא נוכחים בשיחה באותו רגע, כדי להיפגע בעצמם. ובעניין גניבת התוכן, אתה יודע שעתידו של כל פוסט מוצלח שאנשים אוהבים, הוא להיות משוכפל ומועתק ואז להיות מופץ מחדש תחת שם אחר. אז האם באמת כל דבר הוא פוגעני? או שאנחנו כל כך מסונוורים מלהגיע למצב שבו הכל פוליטקלי קורקט ב-100% שאנחנו שוכחים שהדברים הכי טובים בחיים רחוקים מלהיות מנומסים ושווים עם כולם.
לאן נעלמו השירים?
אז פוסט שכתב איש בשם ג'יימס פינקסטון טוען שאפל מחקה לו 122 גיגה של שירים מהמחשב. בגדול הטענה היא ששירות iCloud Music Library גיבה את כל המוזיקה שלו לרשת, ומחק לו את זה מהמחשב כדי שהוא יוכל לשמוע את זה מכל מכשיר אחר שברשותו שמחובר לשירות.
הטענות העיקריות שלו הן שראשית, השירות מחק את זה בלי לשאול אותו ועכשיו הוא כבול להיות מנוי בשביל לגשת לקבצים שלו ותמיד חייב חיבור רציף לרשת, ובכלל שמה אפל נוגעת לו בקבצים בלי רשות ומוחקת. שתיצור כמה העתיקם שהיא רוצה ולא תיגע בשלו.
טענה שניה – יש שירים שאפל מאתרת על המחשב ומציעה כאילו גירסה טובה יותר. הוא אומר ששירות זיהוי השירים דפוק, והוא איבד ככה כמה ביצועים נדירים וגירסאות מיוחדות של שירים שהוריד בתשלום או קנה בדיסק והעביר למחשב. אפל, הוא אומר הציעה לו פשוט את הגירסאות הרגילות של השירים, ושיש טעויות בזיהוי אלבומים ועטיפות.
טענה שלישית ודי חמורה – אפל מצאה קבצי WAV של סקיצות וביצועים אישיים מקורייים שלו לשירים, והמירה אותם אצלה לפורמטים פחות נוחים. כך שגם אם יצליח להוריד חזרה את השירים שלו! לא שחברת תקליטים מכרה לו – הוא יקבל עותק נחות.
החדשות הטובות הן שהוא הצליח לשחזר את הרוב מגיבויים. החדשות הרעות בשבילו, היא שבפולואפים שעשו על הסיפור אומרים שהוא לא דייק. הסיפור מאוד מבלבל, לפי CNET ומאקוורלד אתה מאבד גישה לקבצים רק ממכשירים משניים לשירות. כלומר אם העלת קבצים מהמחשב האישי שלך ורצית להאזין מהאייפון – לא תוכל לעשות את זה בלי חיבור לרשת ולשירות. אבל הם אמורים להישאר על המחשב המקורי. כותב הפוסט לא ידע להגיד מה בדיוק קרה אצלו כשפנו אליו לתגובה.
אם יש לכם את המספר הזה, יכולים לעצור אתכם
לפחות בארצות הברית. הצפנה יכולה להיות מבוססת על כל מיני אלמנטים, אך השיטות בדרך כלל מסתכמות בכך שלמשתמש יש מפתח מסוים, לגוף שאליו הוא מנ