Episode Details
Back to Episodesשם אחר לעוגת שחר כושית באנדרטת ברלין - 080
Description
למה לאותו מוצר יש שם אחר במדינות שונות
הגולש אסף שגיא שואל למה לאותו מוצר כמו מכונת כביסה, טלוויזיה וכן הלאה, יש שם דגם אחר למרות שמדובר באותו מוצר בדיוק?
lg למשל מוסיפים את האות y בסוף הדגם, בסמסונג זה ue לעומת ua. לכל מדינה יש את האות שלה. המטרה בהפרדה בין האותיות היא כדי לאפשר לצרכן לזהות את מקור המכשיר. כלומר האם מדובר ביבואן רשמי או מקביל.
אם כך מה ההבדלים בין יבואן רשמי למקביל?
כשמדובר בטלוויזיות המכשירים מגיעים מחו״ל עם גרסה בינלאומית שלרוב לא תתמוך בעברית והיא מגיעה ללא אפליקציות מקומיות כמו סלקום tv או smart vod שלא זמינה בכל העולם.
כמו כן, לחלק מהדגמים יש תמיכה במפענח דיגיטלי כמו של יס, כך שרק צריך להכניס כרטיס חכם ואפשר לראות. כלומר ביום שיס יחליטו שהם לא רוצים להרוויח משאיות של כסף מהממירים הבינוניים שלהם, אז יהיה אפשר. ייתכן שהדגמים שזמינים בחו״ל לא יתאימו לשידור בארץ.
בסמארטפונים זה גם מתבטא בעברית, כשהחנויות שמייבאות את המכשיר לארץ מתקינות את העברית בעצמן, ואז כשמפרמטים את המכשיר הוא חוזר בלי עברית וצריך לחזור לחנות.
למעשה רוב הההבדלים הם בתמיכה בשפה שכן זה מה שהנציגות בארץ אחראית עליו בין השאר, הלוקליזציה של המוצר שזה בעיקר השפה.
אבל זה לא כל העניין. נפוץ לראות בכל העולם כיצד חברות קוראות לאותו מוצר בשני שמות שונים ואז מתמחרות אותו שונה. לדוגמה מצלמות קנון שבאירופה נקראות במספרים כמו 700d ובארה״ב נקראות rebel t3i. שהרי אירופה מתומחרת ביורו וארה״ב בדולר, ככה ניתן למנוע תחרות או לפחות לתסכל את המשתמש כדי שלא יוכל להשוות ישירות בין הדגמים.
לעיתים חברות יוסיפו או יחסירו תכונה מסויימת ממוצר עם שמות שונים כדי שיחשב דגם אחר, אך למעשה מדובר בפי׳צר חסר משמעות שבלעדיו הדגמים היו זהים לחלוטין. גם זה נועד למנוע השוואה בין אזורים.
אז מה כדאי לעשות? ובכן אם העברית חשובה לכם, והיא חשובה לרוב המשתמשים בארץ כי זה נוח שהשפה המקומית נתמכת, קנו מהיבואן הרשמי. גם האחריות בדרך כלל יותר רצינית שכן היבואן הרשמי מחוייב לסטנדרטים מסוימים שיבואן מקביל לא, כמו פריסה של נקודות שירות ורמת שירות מסוימת.
אם העברית לא חשובה לכם ואתם מוכנים להתמודד עם המצב שבו חנות תנפנף אתכם בלי שירות, לכו על יבואן מקביל.
בקטנה על אססינס קריד
אהוד הוזמן להקרנה. זה סרט שבו מייקל פסבינדר משחק איזה פושע שנשלח להיות לוחם בעבר בשביל למצוא איזה תפוח. יותר מזה בחיי שלא הבנתי. זה סרט שאמור להתכתב עם משחק מחשב ויש בו מלא סצנות אקשן מצד אחד, ומלא פוליטיקה מצד שני של מי שולט בנו או ביצר שלנו או משהו כזה.
הסרט ממש מתיש, והעליה בו מאוד לא קוהרנטית. היה לי באמת קשה להצביע על אלמנטים בסרט שנהנתי מהם. אפשר אולי להגיד שיש שם קרבות שהם מגניבים למי שאוהב קרבות, אבל גם לא יותר מאשר סרטים אחרים.
60 אחוז סוללה, וואלה אני מרגיש נדיב.
ממרח השחר בפיד שלך
ביומיים האחרונים נחשפתי לתגית #גם_ישראלי_גם_טעים
לא יודע אם שמתם לב, אבל בימים האחרונים יש קמפיין של שוקולד השחר שבו הם שלחו מארזי מתנה עם שלושה מוצרים לכל מיני נשים וביקשו מהן להעלות פוסט עם תמונה של המוצרים ולשאול בכל מיני קבוצות בפייסבוק אם יש למישהי מתכון עבורן.
אז 1. שוקולד השחר זה לא שוקולד אלא ממרח בטעם ויש בו רק 7.4% קקאו. אם כי הם לא קוראים לו שוקולד אלא רק ממרח השחר העולה.
2. אתן מכרתן את הפייסבוק שלכן, וחשפתן את הסביבה שלכן לפרסומת סמויה בשביל מוצרים בשווי 40 שקל. אני מקווה שזה היה שווה את זה.
מנהל המדיניות של פייסבוק הגיע עם עוגות כושיות ובמשך שעה לא ענה על כלום
סיימון מילנר, מנהל המדיניות הציבורית של פייסבוק. שזה בעצם מי שמייצג את פייסבוק מול ממשלות, ואחראי על האופן שבו פייסבוק תתנהג הגיע לישראל באופן שגרתי.
הפעם, שלא שבשגרה, הוא ענה לשאלות עיתונאים. הסיפור בקצרה הולך כך: ארדן ושקד הציעו חוק שיאפשר למחוק או להתסיר תוכן מפייסבוק בצבו מנהלי שיינתן במעמד צד אחד. הצד הזה הוא הממשלה, והתוכן שמעיפים אמור להיות כזה שמעודד טרור. למה? כי פייסבוק עושה עבודה חרא בלמחוק תו