Episode Details

שחר: שלום לכולם אני שחר שושן, איתי נמצא אהוד קינן, אני עיתונאי טכנולוגיה מאז 2012 כיום עורך את ווייזביי אתר הסקירות של זאפ, ומסקר את תחום הטכנולוגיה הצרכנית ומגיש את הפודקאסט בלי סוללה.

אהוד: אני מגיש עם שחר את התוכנית הזאת מאז יוני 2015. אני עיתונאי טכנולוגיה מאז 2006, ערכתי את וויינט דיגיטל וכיום עורך את אתר NEXTER של מאקו. הגשתי פינה בטלוויזיה על מימון קהל במופע הגאדג'ים בערוץ אגו. השקעתי 327 דולר ב-10 פרויקטים באתרים אמריקאים ועוד 930 שקלים ב-7 פרויקטים ישראלים. לשני גאדג'טים מתוכם אני עוד מחכה. לאחד מהם כבר שנתיים וחצי.

הנחתי מספר אירועים בעולמות ובאייקון ובהם את פאוור פוינט קריוקי. הלילה אני מנחה עם עוד 5 חברים את לוליווד, שבו אנחנו נצפה בסרט גרוע ונעזור לו עם פרשנות, ביאורים ובדיחות שלנו. אז תגיעו פשוט בחצות.

שחר: היום אנחנו נדבר על מימון קהל, וספציפית על מוצרים טכנולוגים במימון קהל, וספציפית יותר פרויקטים שנראו כמו הצלחה ענקית ונכשלו לגמרי. אנחנו נפתח בסקירה קצרה של מה זה מימון קהל ואיפה זה התחיל, נעבור למספר סיפורי כשלון ונסיים עם 5-10 דקות לשאלות ככל שנספיק ועד שיפנו אותנו מהחדר.

מימון קהל – רקע

שחר: מימון קהל הפך לדרך פופולרית לגיוס הון ראשוני לסטארטאפ או כפלטפורמה למכירת מוצר על ידי חברות קיימות. כלומר, אני המצאתי איזה שעון מגניב, מחשב שישנה את העולם או סתם חגורה עם אבזם שלא מסובך לפתוח. אין לי משקיעים, אז אני אוסף מכל אחד מכם כמה דולרים, מפתח את המוצר. אתם בתמורה מקבלים ממני תודה במייל אם תרמתם דולר, טי שירט של החברה שלי אם תרמתם 20, ואם נתתם סוכמים גבוהים יותר של סביב ה-100 אז אתן לכם את המוצר שבעתיד יימכר ב-150 נגיד. כולם, לכאורה, מרווחים. לי יש הון ראשוני בלי טובות, יש לי כבר קהל שמתחייב לרכוש, ואתם זוכים להיות שותפים לו ולקבל הנחה. זה ממש הבסיס, יש עוד מודלים בתוך זה שפחות רלווונטים לנו. וחשוב לזכור שהאתר שמתווך גוזר קופון בין אם הפרויקט הצליח או נכשל, כל עוד הוא מומן בהצלחה.

אהוד: האתרים הכי מוכרים היום למימון קהל הם קיקסטרטר שקם ב-2009 ואינדיגוגו שקם ב-2008. הפרויקט הראשון בקיקסטרטר הוא מישהו שהבטיח לצייר ציורים לאנשים. הוא גייס 35 דולר מתוך 20 שביקש. מישהו יודע מה היה סרט הקולנוע הראשון שמומן בידי קהל? שחר מה הניחוש שלך?

שחר: ורונקיה מארס?

אהוד: ובכן, שחר, לא יכולת להיות כל כך רחוק מהתשובה הנכונה, שאני חושב שצריך לפטר אותך עכשיו ולסגור את ההרצאה הזאת וללכת הביתה. הסרטון הראשון שידוע שמומן באמצעות קהל – הוא לה מארסֵיֶיז. סרט שעוסק במהפכה הצרפתית. מי מימן דבר כזה באינטרנט אתה שואל? ובכן התשובה היא שלא מימנו אותו באינטרנט, אלא דרך מודעה בעיתון שפירסם במאי הסרט ז'אן רנואר ב-1938. הוא הבטיח כרטיס לסרט שעוד לא הופק בכלל, למי שיתרום לו 2 פרנק.

אלא שהרעיון הזה של מימון קהל קיים עוד קודם. לא ניכנס לאדם הקדמון שעשה מגבית של אבנים בשביל לזרוק על ממותה. אבל נחזור קצת אחורה ל-1885. צרפת נותנת לארצות הברית במתנה את פסל החירות – המקום הכי חם עם המדרגות הכי תלולות בגיהנום – אני אומר לכם את זה מנסיון. בכל מקרה,היה צריך להניח אותו איפהשהו, ולשם כך היה צריך בסיס. לניו יורק לא היה מספיק כסף לבנות לו בסיס. בולטימור, בוסטון, סאן פרנסיסקו ופילדלפיה הציעו לשלם אם הפסל יעבור אליהם. בניו יורק סירבו ומצאו פתרון – הציבור ישלם. פוליצר (שעל שמו הפרס) פרסם מודעה בעיתון שלו וביקש תרומות. ממש כמו קיקסטארטר היו תשורות לפי דירוג. מי שנתן סכום כלשהו, השם שלו הופיע בעיתון, מי שנתן דולר (בערך 23 דולר במונחים של היום) קיבל פסלון של 6 אינץ', מי שתרם 5 דולר קיבל פסלון של 12 אינץ'. הוא גייס 101,091 דולר מתוך 100,000 שהיה צריך, ופסל החירות נבנה.

רק בקיקסטארטר גויסו עד כה כמעט 3 מיליארד דולר ל-120,000 פרוייקטים ש"הצליחו", ותיכף נסביר למה "הצליחו" במרכאות אוויר. לפעמים סיפורי ההצלחה של גיוס מיליונים נגמרים בקול ענות חלושה ובעשרות אלפי תומכים מאוכזבים. בספיישל המיוחד ביותר היום נספר סיפורי הצלחה וכישלון של כמה מהם. מהשעון החכם פורץ הדרך ועד לצידנית משוכללת שנכשלה, הצליחה ושוב נכשלה.

הכשלונות

1.מש