Episode Details

בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה.
הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.


נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מעורפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה.

איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מעמדה מול שכם? מהן השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה?

האזנה נעימה,
יותם

מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן.
 💌ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  
 🤩לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן