Episode Details

בשיעור רמב"ם היומי מבאר פרטי הדינים ד"צמיד פתיל" בכלי חרס שמציל על מה שבתוכו מקבלת טומאה, חוץ מאוכלים ומשקים שגזרו עליהם וכו', אבל "אדם שהי' נתון בתוך החבית ומוקפת צמיד פתיל – טהור" ולא גזרו ע"ז. ביאור הענין בעבודת ה': ענין ה"חיים, הוא הדביקות בה' ע"י קיום תומ"צ, כמ"ש "ואתם הדבקים בה' .. חיים וגו'". ומזה מובן שע"י החסרון בקיום תומ"צ נעשה חלישות וכו' בענין החיים. והעצה לזה היא – תשובה, שע"י שב האדם ומתדבק בהקב"ה. אבל גם כאשר האדם עצמו הוא במצב של "חיים", אבל ירידתו של יהודי לעוה"ז, ובמיוחד בזמן הגלות וכו', היא בדוגמת כניסה לאוהל המת, וע"ז באה ההוראה, שכדי להנצל מכך הוא עבודת הביטול – "כלי חרס", והפסק מוחלט בינו לבין הטומאה – "צמיד פתיל". וההוראה לפועל: גם כאשר נמצאים בגלות, הנה, לכל לראש, צריך לדעת שרצונו האמיתי של כל יהודי עצמו הוא "לעשות את כל המצוות ולהתרחק מן העבירות", ואם טוען: אבל ה"ה נמצא בעולם שבדוגמת "אוהל המת" – הנה ע"ז יש את העצה הנ"ל.

ב' חלקים משיחת אור לכ"ף מרחשון ה'תשמ"ה

The daily Rambam discusses the laws of an earthenware vessel covered with a tzamid pasil, a
“tightly fastened cover,” that protects its contents from impurity. Though the Sages decreed that food and drink are not protected, the decree doesn’t apply to a person, and therefore, a person in a barrel with a tightly fastened cover remains pure. In terms of man’s Divine service: a person draws life by connecting to Hashem through His Torah and mitzvos, as it says, “You who cleave to Hashem your G-d are alive, all of you this day.” Thus, when Torah and mitzvos are lacking, one lacks life, too, chas v’shalom. The solution is teshuvah – renewing the bond with Hashem. A Jew is inherently alive, but must descend to this world, which is like “entering a tent covering a corpse”, especially during the exile. But even during the exile, every Jew’s true desire is to connect to Hashem and refrain from sin; the way to protect oneself is to have bittul – to be like an “earthenware vessel”, with a “tightly fastened cover,” a total barrier between himself and the impurity.

Two excerpts from sicha of 20 MarCheshvan 5745