Episode Details

בהתחלת פ' בהר נאמר: "כי תבאו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה'". וידועה הקושיא כיצד יתכן לומר שתיכף בכניסה לארץ יהי' הענין ד"ושבתה", והרי לפנ"ז צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"?! והביאור: ההתחלה צ"ל מתוך ידיעה והכרה שהעיקר, התכלית והמטרה הוא "ושבתה הארץ שבת לה'", ועי"ז גם העבודה ד"שש שנים תזרע שדך" גופא שבזה מתעסק רוב הזמן [עפ"י תורה, וכמודגש גם בזה שעפ"י תורה יש מקום לשאלה "וכי תאמרו מה נאכל וגו'" ו"אין סומכין על הנס" ו"הרבה עשו כרשב"י – ש"תורתו אומנתו" ולא התעסק בעניני העולם בכלל – ולא עלתה בידם"] – תהי' חדור ברעיון ד"שבת לה'", עד שעפ"י מאחז"ל "כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק" מובן, שכאשר יהודי "סומך" על רשב"י ונעשה תלמידו, נעשה גם הוא "מלומד [ורגיל] בנסים" (כמסופר במדרש וכו'); "אין מזרזין אלא למזורזין" בקשר לההתעסקות במבצע ל"ג בעומר.

משיחת פסח שני ה'תשמ"ג