Episode Details

אמחז"ל בנוגע למעיין השילוח: "שילוח הי' מקלח מים כאיסור, צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו, ונתמעטו, וחזרו ומיעטוהו [והעמידוהו כפי שנברא ע"י הקב"ה] והי' מקלח מים". ובעבודה: יהודי העוסק בתורה, שאז עפ"י תורה ניתנת לו שליטה על הכל, עלול לחשוב שיכול להשתמש בשכלו כאדם העושה בתוך שלו ו"הרחיבוהו", ולא צריך להצטמצם בדרכים שנקבעו ע"י נותן התורה... הנה כאשר ניגש אל התורה, מקור המעיין, "מיט זיינע לאַפּטשעס", עם הענינים שלו – אזי אדרבה, המים מתמעטים. ולאידך, כאשר זוכר שהתורה ניתנה "למשה מסיני" להיותו "מכיך מכל טוריא" וניגש אל התורה בתנועה דביטול ומוודא שהמקור הוא בלי שינוי – יש לו את ה"סייעתא דשמיא" להשיג "שמעתתא אליבא דהלכתא" וכו', וה"כמות" לא נוגע כלל ואפי' "כל שהוא" מטהר; תכלית התורה שהיא תלמד את האדם עד שהוא והתורה נעשים דבר אחד כל היום.

משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז

לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבט
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו